לאורך כל שנות קיומה, מדינת ישראל נמצאת במצב תמידי של לחימה והגנה על חיי אזרחיה מפני אויבים מבית ומבחוץ.
כמעט ואין אזרח ישראלי שלא נתקל לפחות פעם אחת באזעקת אמת, ולצערנו, כמעט לכל אחד מאיתנו יש קשר ישיר או עקיף לאירוע חבלני כזה או אחר,
מהשירות הצבאי או מהאזרחות.

בהקשר לכך, פעמים רבות אנו שומעים בחדשות את המושג "נפגע חרדה" ומתנחמים בעובדה שאין מדובר בפגיעה ובפציעה פיזית.
עם זאת, פגיעות חרדה עשויות להיות הרסניות לא פחות, וכאשר אינן מאובחנות כמו שצריך יכולות להוביל לנזקים שאותו אדם ייאלץ לסחוב עמו למשך שנים ארוכות
– פוסט טראומה.

החלק החשוב ביותר בטיפול – זיהוי ראשוני בסמוך לאירוע:

כל אדם יכול ללקות בחרדה, כתוצאה מעדות לאירוע עם נפגעים כגון תאונת דרכים או פיגוע, כתוצאה משמיעת אזעקה, וגם כתוצאה מצפייה באירוע אמת בחדשות.
יש לשים לב לדפוסי התנהגות חריגים, כגון קיפאון, רעד, בכי, צעקות, בלבול, ערפול חוסר תקשורת עם הסביבה ועוד.

מרגע שקיים מבחינתנו חשד סביר לכך שהאדם שלצידנו חווה התקף חרדה, יש לפעול עפ"י 4 שלבים פשוטים:

• מיקוד והעת מחוייבות:

צרו אינטרקציה עם האדם שמולכם ומקדו אותו. "שלום, קוראים לי ___, איך קוראים לך?"
קבעו בתודעתו את העובדה שאינו לבד ושאתם לצידו. זכרו – בדידות מגבירה מצוקה. "הכל בסדר, אני פה איתך!"

• עידוד לביצוע פעולות יעילות פשוטות:

עודדו את האדם הנפגע לבצע פעולות פשוטות, יעילות וקצרות –"קום", "שב", "בוא איתי", "תראה לי איפה ___", "בוא נתקשר ל____" וכו'.
זכרו – חוסר אונים וחוסר מעש מעודדים מצוקה!

• שאלת שאלות פשוטות:

שאלו את הנפגע שאלות פשוטות שהתשובה אליהן מבוססת על הגיון או על נתונים יבשים. המנעו משאלת שאלות רגשיות,
שכן הן יכולות לגרום להצפה רגשית אצל הנפגע ולעידוד תחושת המצוקה.
"איך קוראים לך?", "איפה אתה גר?", "לאן את צריכה להגיע?" וכו'.

• סיכום ויצירת רצף האירועים:

הסבירו לאדם הנפגע את רצף האירועים וסכמו את המצב, תוך מתן דגש על כך שהאירוע נגמר ושהסכנה חלפה.
"הכל בסדר, עברת פה בדיוק כשקרה X, עכשיו הכל בסדר, אתה בסדר."

עזרה ראשונה נפשית לנפגע חרדה יכולה למנוע החמרה רגשית במצבו, ואף למנוע פוסט טראומה – אל תתעלמו!

בכל מקרה של מצוקה נפשית או פגיעת חרדה ניתן ליצור קשר עם עמותת ער"ן בטלפון 1201